סיור אוכל בשוק הכרמל עם נטלי, FOODTOURA
הדברים הקטנים בחיים, לחפש חניה כשקבעת כתבה בשוק הכרמל, לדפוק הליכה ממתחם התחנה לשוק. שוק הכרמל שהוא מרקם עירוני של צבעים, ריחות, תנועה וחיות. אין פינה שאין לה סיפור, אין בסטונר שלא מכיר את חברו, כולם יודעים, כולם אומרים, כולם רוצים, כולם הולכים, קונים, שותים, אוכלים, שואלים, מספרים, מציגים, מריחים, טועמים, הולכים, חושבים, מתלבטים, מעמיסים ואז את הרחובות שוטפים.
אחרי התפרצות פילוסופית, פגשתי את נטלי בקפה יום טוב, הורדתי את הפאניקה באספרסו על קרח, עשינו היכרות ותיאום ציפיות ויצאנו לטיול בשוק.
לפני שנה וחצי, בערך (בינואר שנה שעברה), נטלי ובר הקימו את FOODTOURA. הן הכירו במקום העבודה הקודם בו שתיהן היו מדריכות סיורים קולינרים. נטלי שהיא רב-גונית במהותה, מורה לריקוד, אשת מכירות ועבדה כמעט 20 שנה בעולם המסעדנות ולהעמיק בתוכו בכל התחנות מהפלור למטבח. בר הגיעה מתחום הדוגמנות והיא מובילה דעת קהל לדימוי גוף בהערכה עצמית גבוהה.
נטלי אוהבת אוכל, כמו כל אחד שאוהב אוכל, הבישולים באים ביחד ובישול טוב זה מחקר של חומרי גלם, שאלות שאתה שואל בדרך, אנשים שאתה פוגש, להתמודד לבשל משהו שאתה חושש והשוק מאפשר את הפלטפורמה הזאת. שוק הוא משהו חי, דינמי, זז, נושם, מגיב לשטח בצורה ישירה. כמו דבורים ופרחים אם תרצו, האינטראקציה בינינו תעשה דבש לשני הצדדים. יש נטייה לראות את המפוזרים כפרפרים ואני דווקא מתייחס אליהם כאל חוקרים, לבוא בגישה ייחודית לשוק, לחקור ולראות שיש הנאה מעצם ההתרשמות העצמית ממשהו כל כך חי שהוא השוק וכל אחד חווה את זה בדרכו. אני חושב שזה משהו שמיוחד בסיור אוכל בשוק, זה כמו להיות בסט על סרט רק שזה קורה עכשיו.
נטלי:
אני בנאדם מאוד אנרגטי, בנאדם שצריך גיוון, זה אחד הצרכים האישיים שלי, זה צורך בגיוון, לגוון, להשתנות, לחפש דברים חדשים, אני אוהבת דברים חדשים, אני אוהבת ליצור דברים חדשים ולהיות חלק מזה. זה משהו שאותי מאוד מספק ברמה האישית.
אני אוהב את זה, אז איך סיור נראה?
המסלול עצמו בנוי ממקומות שהם מאוד שונים אחד מהשני, כדי שבנאדם יגיע ויקבל חווית אירוח שונה לגמרי מרמת הטעם בפה עד לרמת המוזיקה ובכל מקום הוא מקבל משהו אחר ובעצם זאת תל אביב, יש בה הכל מהכל ואיזה קטע שזה קורה ממש פה בשוק. אני חושבת שאפשר לקבל הכל- פה בשוק. בעצם זה הסיור שלנו- להכיר את תל אביב בשלוש שעות, טעימה קטנטנה מתל אביב והצורה הכי כייפית לדעתי- חיבור בין תרבויות והדרך הטובה ביותר לגרום לזה לקרות- זה אוכל.
הייתי חייב לראיין את קובי
עוצרים לבוריקה של קובי, את קובי באופן אישי אני מעריץ. אם תשאלו למה, תלכו לאכול אצלו והכל יתחבר לכם כמו הביס המושלם שקורה שם. הבוריקה הייתה מי שהיא עד שהגיע קובי והראה לה שהיא יכולה להיות הרבה יותר מזה. מעבר לבוריקה עם תפו"א או ביצה, הבוריקה מציעה בוריקה עם תפו"א אדמה, ביצה, מרגז, בשר ואפשר לשים הכל ביחד אם תרצו ואת כל הטוב הזה בתוך פיתה עם סלט!
כל הרעיון הוא, להבין את התרבות של האוכל שלנו כישראלים ואני חושב שמשהו חדש פה, דברים שאתה עושה, דברים שאתה יוצר, פתאום זה דבר, זהו אם אתה רוצה להתייחס, דעתך בנושא
קובי:
תשמע, כן. קודם כל כן, יש את הבוריקה שהיא הייתה לעצמה, עומדת. בוריקה עם ביצה או תפוח אדמה. אנחנו שדרגנו את זה פה, שמים גם ביצה וגם תפו"א, גם עם בשר, גם עם מרגז, אפשר הכל ביחד ועוד את כל זה בתוך פיתה עם רטבים וסלט והכל. לפני דעתי לקחנו את הבוריקה הרגילה ועשינו אותה באינטרפטציה למטבח הישראלי, לאכול רחוב הישראלי, זה מה שקורה פה בסופו של דבר.
אללה בוריקה בוריקה בוריקה!
הולכים לשתות בויויאן, בר קוקטיילים בשוק הכרמל ואני רוצה להתעכב על התיאור ברשותך, זה כמו לטעום את כל הצבעים שראית בשוק בקוקטיילים שמייצגים את המהות עם פרשנות של המשתמש לכיוונים חופשיים. ויויאן עם גישה מדהימה של אנחנו בגובה העיניים איתך, נביא לך את המציאות הטובה בתרגום חופשי לקוקטייל, מכינים כאן את התמציות לקוקטיילים מכל דבר טוב שיש לאדמה להציע. זה מרים, זה שמח ומלא חיים.
ויוי, הבעלים של הויויאן שהיא גם צלמת, וכל כך הרבה גם וגם שזה פשוט הופך את המקום לכל כך עשיר, אינטלגנטי ורענן. היא אמרה משפט יפה שהתחומים קשורים תמיד אחד לשני ובאמת ככה זה.
ויויאן פתוחה בימי שלישי, רביעי, וחמישי מ18:00 עד חצות, בימי שישי יש פה מסיבת רחוב, בקטע קבוע, מרים ושמח של יום שישי בשוק הכרמל ובמידה ויש צורך בהתנסות חיה (ויש צורך לנשמה) תגיעו לעשות כיף.
אפשר לומר שנפלנו על ויוי באמצע הכנות ובכל זאת היא קיבלה אותנו בחן תוך כדי שהיא עובדת, יושבים עם ויוי שהחליטה לפנק אותנו בקוקטייל כי חם בחוץ וכי למה לא, זה היה מרענן כמו לשטוף את הפנים עם מים צוננים- קוקטייל על בסיס ג'ינג'ר, זעתר, לימון, הרחנו עלה של הל וטעמנו פרחים חריפים.
ויוי מגיעה מתחום היין ומתקשה לקרוא לעצמה מיקסולוגית ועם כל זאת אני מרגיש את כל הניואנסים של היין בכל קוקטייל שהיא מכינה לנו, עכשיו בלאדי מרי. טעמים מקומיים כאילו לשתות את מה שתגידו "הסחורה הטובה הולכת לייצוא" אז תשתו את הבלאדי מרי בויויאן זה מרים אותך.
וזה מכניס את כולנו לשיח על עבודה, על אוכל, על יזמות, על גישות ובחיי שלא שמתי לב שעברו להן שעתיים פחות או יותר ונטלי ואני המשכנו אל המקום האחרון- קפה שוק.
אני קניתי קפה למקינטה, בית אלטו כדי להפוך את זה לקפה קיץ של קפה על קרח והיה מוצלח ומעורר, תלכו לאלירן תבקשו, תשאלו, כי הבחור יודע מזה קפה, גדל בתוך קפה ואוהב לארח כמו בבית קפה.
ממשיכים
פרטי קשר FOODTOURA