בישראל יש לנו קטע של עדות עדיין, זה עוד לא חלף ובינתיים אני אומר שאני שליש טורקי, אולי בשביל הנושא שיחה אולי למצוא מכנה משותף.
הבורקס הטורקי, נמצא מעל 30 שנים בשוק הכרמל, שהוא כמו לפתוח חלון אל הבוספורוס, כמו שהמקור דאז ואין לו תחליף. טורקיה של האימפריה עות'מנית נהנתה מהמסחר שעבר דרכה, מתוצרתה כי ככה זה לא? תמיד הביאו את הסחורה הטובה לאיפה שהכל קורה והשפע חגג והמטבח עשיר בכל המעמדות משעועית ואורז עד לארוחת מלכים.
ניסים ומלכה עלו לארץ לפני 50 שנים מאיסטנבול עם המתכונים. מלכה לימדה את חיים ומשה והם יעבירו אותם אל הילדים. חיים, הבן של ניסים ומלכה, הוא דור שני שממשיך את המסורת ונקרא על שם סבא שלו ומשה שעלה מאנקרה התחיל לעבוד לפני 25 שנים עם האבא, השניים הפכו את זה למקצוע עם דיפלומה. הבורקס הוא החיים, הוא הדרך שרואים דברים, זאת הכנסת אורחים, כל אחד מקובל כאן, תבוא תשב תאכל אומרים תודה עם חיוך וממשיכים הלאה.
גם את המלבי, גם את הפשטידות וגם כל המאפים שאנחנו מכינים תוצרת בית עבודת יד שזה לא מובן מאילו היום. עבודה מספקת את הנשמה
תמונה מק אנד צ'יז טורקיש סטייל, יותר בילד אפ מזה?
משה קורא לי לבוא לצלם במטבח לאכל אורז מבושל בחלב שנקרא סוטלאץ' עם קינמון וזה העיף אותי הפשטות שנותן לך את המרקם החלבי נעים והמלטף שאם הייתה אמבטיה כזאת הייתי נכנס להתעטף.
עבודה מספקת את הנשמה
הוא חיכה לי, אני חכתי לו. נפגשים סוף סוף עם ביצה, מלפפון חמוץ, עגבניות וטחינה (כי אוהבים). חיים מוציא יוגורט ככה בכוס. אז אני טובל את הבורקס ביוגורט כמו בשעת התה. כן זה שילוב ככה אוכלים את זה בטורקיה. כן זה גאוני, היוגורט מרגיע אותי והבורקס מדליק.
שוק הכרמל 39, תל אביב